פסק-דין בתיק רע"צ 45712-12-11

1.         המבקש הגיש בקשה למתן רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל מיום 4.11.2011, בתיק 02-20672-06-1.

2.         המשיבים 6, 9, 12, 13, 15, 17 ו - 18 הודיעו כי הם משאירים את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת ביהמ"ש, ואילו המשיבים האחרים לא הגישו הודעות כלשהן ולא התייצבו לדיון שנערך בפני היום.  

3.         החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

4.         כפי שעולה מהבקשה, הרי שהמבקש הגיש בקשה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. ביום 4.11.2011 נקבע על ידי כבוד רשמת ההוצאה לפועל, כי כתנאי להכרזה כחייב מוגבל באמצעים, על המבקש להפקיד סך של 3,000 ש"ח עד ליום 15.12.2011 וכן, הוטל עליו צו תשלומים חודשי בסך של 650 ש"ח. כבוד הרשמת ציינה כי לעובדה שהמבקש שילם בתיק ההוצל"פ הספיציפי סך של 250 ש"ח בלבד עד לאותה עת, היה ביטוי בקביעת הסכום הראשוני שקבעה.

5.         כנגד המבקש עומדים תיקי הוצאה לפועל שסכום החוב הכולל בהם מגיע כדי סך של  560,000 ש"ח. לטענתו, הוא אסיר לשעבר ונמצא בהליכי פש"ר מאז שנת 2008. לאחר שנדחתה בקשתו להכריז עליו כפושט רגל ביום 22.3.2011, הוגש ערעור לבית המשפט העליון, באמצעות בא כוחו על פי מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי. בהמשך, הוטל על המבקש להפקיד ערבון בסך של 10,000 ש"ח. המבקש הגיש בקשה לפטור אותו מהפקדת הערבון ונקבע על ידי כבוד רשם בית המשפט העליון, כי יהיה עליו להפקיד סך של 2,000 ש"ח בשני תשלומים. כפי שעולה מהבקשה וטיעוניה של ב"כ המבקש בפני היום, הרי שלא עלה בידי המבקש להפקיד סכום זה וערעורו נדחה עקב כך. המבקש טען, כי אין באפשרותו לעמוד בתשלום הסכום הראשוני שנקבע על ידי כבוד רשמת הוצאה לפועל והבהיר, כי לא שילם דבר מאז שנת 2008 בתיק הספציפי בו הוגשה הבקשה, מאחר והיה מנוע מלעשות כן לאור הליכי הפש"ר בהם היה נתון. המבקש טען, כי החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל אינה מעשית, לאור מצבו הכלכלי, ומשמעות הדבר הינה דחיה של בקשתו באופן עקיף.

לטענתו, הוא מתגורר בשכירות ומשלם דמי שכירות בסך של 2,000 ש"ח לחודש, הוא מתקיים מקצבת נכות בסך של 1,050 ש"ח וכן, משכר עבודה בסך של 5,000 ש"ח (אמנם במועד הגשת בקשת רשות הערעור פוטר המבקש מעבודתו אולם, במהלך הדיון הבהיר כי חזר לעבוד וכי הוא משתכר סך של 5,000 ש"ח, כבעבר). לטענתו, אין לו רכוש או פיקדונות כספיים ומנגד, הוצאותיו החודשיות מגיעות כדי סך של 5,850 ש"ח. הוצאות אלו כוללות דמי שכירות, נסיעות, תרופות, מזונות הילדים, כלכלתו, טלפון וחוגים ותשלומים לבית הספר. המבקש בן 51 ומיוצג על ידי עו"ד על פי מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי.

6.         אני מקבל את טענת המבקש לפיה, התניה מראש של הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו לפי פרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, בתשלום סך של 3,000 ש"ח אינה סבירה ואינה מידתית, כאשר ברור כי סכום זה אינו עולה בקנה אחד עם יכולתו הכלכלית, אשר טרם נבחנה לגופה על ידי כבוד רשמת ההוצאה לפועל.

7.         אבהיר, כפי שציינתי בהחלטות קודמות שניתנו בעניינים דומים, כי לטעמי אין פסול בהתניית איחוד של תיקי חייב, בהפקדת סכום ראשוני, כל עוד הוא סביר בנסיבותיו של אותו חייב (ראה בעניין זה גם רע"צ 41490-01-11 אפי כהן נגד בנק הפועלים ואח', רע"צ 29500-11-09 יוסף בן חמו נגד מירס תקשורת בע"מ ורע"צ 22774-07-10 אלירן לזרח נגד בנק הפועלים בע"מ). המטרה שבסיס חוק ההוצאה לפועל הינה גביית חובות, ואיזון בין זכויות הזוכה לבין זכויות החייב, אין משמעו התעלמות מהתנהלותו של החייב, אשר נמנע מלכבד את צווי התשלומים ללא סיבה מניחה את הדעת והכרזה "עיוורת" שלו כחייב מוגבל באמצעים, תוך איחוד תיקיו. חייב שאינו משלם חובותיו מזה שנים ומתעלם מצווי תשלומים שניתנו לו, אינו יכול לדרוש איחוד תיקיו או איחוד תיקים מחדש, תוך התעלמות מוחלטת מחוב הפיגורים שיצר ומוטל עליו הנטל להראות רצינות וכוונה לשלם חובותיו, לצורך איחוד של התיקים. אלא שבענייננו, יש לקחת בחשבון גם את העובדה שבמהלך שנים היה נתון המבקש בהליכי פשיטת רגל וממילא, היה מנוע מלשלם כספים בתיקי ההוצאה לפועל העומדים כנגדו. לפיכך, העובדה שהמבקש שילם עד למועד החלטת כבוד הרשמת סך של 250 ש"ח בלבד על חשבון החוב נשוא תיק ההוצל"פ הספציפי, אינה רלוונטית בנסיבות העניין. בנוסף, ראוי לציין, כי המבקש לא הפקיד את הערבון הנדרש, בסך של 2,000 ש"ח, במסגרת הערעור שהוגש לבית המשפט העליון על ההחלטה שדחתה את בקשתו להכריז עליו כפושט רגל. יש בכך כדי להעיד על חוסר יכולתו להפקיד סכום ראשוני על סך של 3,000 ש"ח, כפי שהורתה כבוד הרשמת בהחלטתה נשוא הבר"ע. לפיכך, יש מקום לבטל את ההחלטה בדבר הפקדת סכום ראשוני, כתנאי להכרזת המבקש כחייב מוגבל באמצעים ופתיחת תיק האיחוד.

8.         במהלך הדיון שנערך בפני כעת, נחקר על ידי המבקש בקצרה על תצהירו. לאור הנתונים שהוצגו בפני, אני סבור כי צו התשלומים החודשי, בסך של 650 ש"ח, אשר הושת על המבקש, גבוה מכפי יכולתו. עם זאת, אין מקום לקבל את טענתו לפיה, הוא מסוגל לשלם סך של 150 ש"ח בלבד. לעניין זה אבהיר, כי המבקש לא המציא אסמכתאות בדבר התשלומים לחוגים ובתי הספר, ואף סכום המזונות אותו הוא משלם בפועל, נמוך מזה עליו הצהיר. בנסיבות העניין, יש להפחית את צו התשלומים החודשי לסך של 400 ש"ח, למשך 12 חודשים שלאחריהם תיערך בחינה מחודשת של עניינו, בפני כבוד רשמת ההוצאה לפועל.

9.         לאור האמור לעיל, אני מקבל את הערעור בחלקו ומורה על ביטול ההחלטה בדבר הפקדת הסכום הראשוני בסך של 3,000 ש"ח כתנאי לפתיחת תיק האיחוד. בנוסף, אני מורה כי צו התשלומים החודשי בתיק האיחוד יועמד על סך של 400 ש"ח למשך 12 חודשים מהיום. בחלוף התקופה הנ"ל, יגיש המבקש בקשה מפורטת לצו תשלומים, אשר תידון על ידי כבוד רשמת ההוצאה לפועל, על פי שיקול דעתה.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים וללשכת ההוצאה לפועל.

ניתן היום,  ג'  אדר תשע"ב, 26 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: